חוק התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף: פסקי דין והצעת התיקון

01האם יש חוק לעמדות טעינה בבית משותף?

בישראל אין כיום חוק שעוסק באופן ייעודי בהתקנת עמדות טעינה בבתים משותפים. יש הצעת תיקון לחוק המקרקעין שנמצאת בתהליכי חקיקה, אך היא עדיין לא התקבלה ואינה מחייבת אתכם 1. המשמעות היא שברוב המקרים אתם פועלים לפי הכללים הרגילים של חוק המקרקעין וההסדרים שקבע הבית המשותף, כפי שפורשו בהחלטות של המפקח על רישום מקרקעין.

כדי לדעת מה חל עליכם באופן קונקרטי, יש שתי שאלות שקובעות הכל: איפה רשומה החניה שלכם בנסח הטאבו, ומאיזה מקור חשמל אתם מתכננים להזין את העמדה. השילוב בין שתי התשובות האלה קובע אם מדובר בשימוש סביר שלא טעון הסכמה, או בפעולה שדורשת אישור של שכנים.

02מה מותר היום, ומה רק מוצע בהצעת החוק?

העמודה השלישית משקפת את הדין המחייב כיום, כפי שעולה מהחלטות המפקח על רישום מקרקעין ומחוק המקרקעין עצמו. העמודה הרביעית מתארת הצעת חוק שעברה רק קריאה ראשונה ואינה מחייבת אתכם. אל תסתמכו על העמודה הרביעית כאילו היא כבר הדין.

03פסקי דין: מה קבע המפקח על רישום מקרקעין?

כל עוד אין חוק ייעודי, ההחלטות של המפקח על רישום מקרקעין הן מה שמכוון בפועל. זה הערכאה שדנה בסכסוכים בין בעלי דירות על הרכוש המשותף 6. אלה שתי ההחלטות שפורסמו ושעליהן מתבסס המדריך:

החלטות של מפקח על רישום מקרקעין הן ערכאה ראשונה ותלויות בעובדות של כל תיק. הן לא מבטיחות תוצאה זהה בבניין שלכם.

האגודה לתרבות הדיור מפרסמת עמדה מחמירה יותר, של רוב 51% מבעלי הדירות 11. זו עמדה ולא פסק דין, והיא שונה מההחלטה בתיק 639-21. הפירוט המלא של שלושת התרחישים נמצא בסעיף הבא.

04האם אפשר להתקין עמדת טעינה בלי הסכמת השכנים?

תלוי בשני דברים: איפה רשומה החניה, ומאיזה מקור חשמל מוזנת העמדה. הפסיקה מבחינה בין שלושה תרחישים.

חניה צמודה בטאבו וחיבור למונה הפרטי. זהו התרחיש הפשוט ביותר מבחינה משפטית. במקרה שנדון בפני המפקחת על רישום מקרקעין בתל אביב-יפו, שכנים תבעו דייר שהתקין עמדת טעינה בחניה הצמודה לדירתו, בטענה שההתקנה מהווה שימוש בלתי סביר ברכוש המשותף שדורש הסכמת כלל בעלי הדירות. המפקחת דחתה את התביעה וקבעה שהתקנה בחניה הצמודה, המחוברת לחשמל הפרטי של הדירה, אינה טעונה הסכמת שכנים, ובלבד שנשמרים תנאים: בין היתר, הודעה בכתב לנציגות הבית ולכל בעלי הדירות לפחות 45 ימים לפני ההתקנה, עם פרטי המיקום, התשתית וההשלכות על הרכוש המשותף, עמידה בדרישות הבטיחות והחשמל, ופגיעה מינימלית באסתטיקה וברכוש המשותף 4.

חיבור לחשמל המשותף של הבניין. כאן התמונה מורכבת יותר, ותלויה מאוד בנסיבות ובתקנון הבית הספציפי. במקרה אחר שנדון בתל אביב, ועד בית תבע דיירת שהתקינה עמדת טעינה בחניה שאינה מחוברת למונה הפרטי שלה, ללא אישור מלא של האסיפה. המפקחת קבעה שהעמדה יכולה להישאר באופן זמני, אך עם המעבר להסדר חשמל כולל לבניין תידרש הדיירת לפרק אותה על חשבונה. הפסיקה הדגישה ששימוש סביר ברכוש המשותף צריך להתחשב בצרכים של כלל הדיירים, ולא רק של דייר בודד 5.

חניה שהיא רכוש משותף. כאשר מקום החניה עצמו אינו רשום על שם דייר מסוים בטאבו אלא הוא חלק מהרכוש המשותף, זה התרחיש המורכב ביותר. לפי חוק המקרקעין, דבר החורג מניהול או משימוש רגילים ברכוש המשותף טעון הסכמת כל השותפים, ושינוי תקנון הבית דורש רוב של בעלי דירות ששני שלישים מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם 6. בפועל, ההכרעה אם התקנה מסוימת היא "שימוש סביר" או חריגה ממנו תלויה בנסיבות 10. עורכי דין העוסקים בתחום מסבירים ששימוש סביר ברכוש המשותף נבחן לפי כמה מבחנים מצטברים: התאמה לאופי הנכס ולייעודו, אי-מניעת שימוש דומה משכנים אחרים, ואי-תפיסת חזקה ייחודית בשטח המשותף 10.

ומה אומרת האגודה לתרבות הדיור? האגודה מפרסמת עמדה מחמירה יותר. לפי היועץ המשפטי שלה, להתקנת עמדת טעינה ברכוש המשותף או ברכוש הפרטי נדרש רוב של 51% מבעלי הדירות, ולא רק ממשתתפי אסיפת הדיירים, ונדרש אישור של חשמלאי מוסמך לפני העבודה. לפי אותה עמדה, עלות החשמל חלה על בעל העמדה, ולכן רצוי לחבר אותה למונה הפרטי שלו, וכדאי לדאוג לביטוח שכולל את עמדות הטעינה 11. זו עמדה של האגודה ולא פסיקה מחייבת, והיא שונה מהחלטת המפקחת בתיק 639-21. מי שמקבל מהוועד דרישה ל-51% יכול להציג את שתי העמדות, ואם אין הסכמה, ההכרעה היא של המפקח על רישום מקרקעין.

05מה הסטטוס של הצעת החוק (תיקון מס' 36) בכנסת?

הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 36), הצעת חוק ממשלתית, נועדה להסדיר לראשונה בחקיקה את התקנת עמדות הטעינה בבתים משותפים. ההצעה אושרה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת במאי 2024 (ישיבת המליאה מ-20.5.2024) 123.

לפי הדיווח על הקריאה הראשונה, ההצעה מציעה להבחין בין שלושה מסלולים: חניה צמודה עם חיבור לחשמל הפרטי של הדירה, שם לא תידרש הסכמת שכנים; חיבור לחשמל המשותף של הבניין דרך מונה נפרד, שידרוש הסכמת רוב רגיל של בעלי הדירות; והתקנה בחניה שהיא רכוש משותף, שתדרוש רוב מיוחד של שני שלישים מבעלי הדירות, אשר יקבעו גם את כללי השימוש בעמדה 23.

מאז הקריאה הראשונה ההצעה נמצאת בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בשלב שמוגדר במאגר החקיקה הלאומי "הכנה לקריאה שנייה ושלישית" 1. לפי דף ההצעה במאגר, הוועדה דנה בה שלוש פעמים: ב-17.2.2025, ב-7.7.2025 וב-8.9.2025 1. גם מבקר המדינה מונה שלושה דיונים, בפברואר, ביולי ובספטמבר 2025, וקובע שבינואר 2026 הטיפול בהצעת החוק טרם הסתיים 13. נכון ל-10 באוקטובר 2026, ההצעה לא עברה קריאה שנייה ושלישית ואינה חוק.

ציר הזמן של ההצעה, לפי מאגר החקיקה הלאומי של הכנסת ודוח מבקר המדינה:

1. אוגוסט 2021החלטת ממשלה 208 מטילה על שר המשפטים לתקן את חוק המקרקעין עד סוף 2021, כך שאפשר יהיה להקים עמדות טעינה לרכבים חשמליים בבתים משותפים 13.
2. 13.12.2022הצעת החוק הממשלתית (תיקון מס' 36) מתפרסמת ברשומות ומונחת על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה 1.
3. 20.5.2024ההצעה מאושרת בקריאה ראשונה במליאת הכנסת 12.
4. 17.2.2025, 7.7.2025, 8.9.2025שלושה דיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בשלב ההכנה לקריאה שנייה ושלישית 1.
5. ינואר 2026מבקר המדינה מסיים ביקורת מעקב וקובע שהליקוי תוקן במידה מועטה, ושהטיפול בהצעת החוק טרם הסתיים. הדוח פורסם ביוני 2026 13.
6. 4.10.2026הסטטוס במאגר החקיקה: הכנה לקריאה שנייה ושלישית. לפי אתר הכנסת, הכנסת ה-25 נמצאת בפגרת בחירות 1.

מה קורה להצעה אם הכנסת מסיימת את כהונתה לפני שהחקיקה הושלמה? לפי הנחיית היועצת המשפטית לכנסת, כנסת חדשה יכולה להחיל "דין רציפות" על הצעת חוק שעברה קריאה ראשונה בכנסת היוצאת והועברה לוועדה. ההחלה נעשית לפי הצעה של הממשלה או של ועדה של הכנסת, ובהצבעה במליאה. אם הוחל דין רציפות, הדיון מתחיל מחדש בשלב שלאחר הקריאה הראשונה 14. המשמעות לתיקון מס' 36: אם הוא לא יושלם בכנסת ה-25, ההמשך תלוי בהחלטה של הכנסת הבאה.

אם נתקלתם ברשת ב"תיקון 35", זה לא עדכני: זו הייתה גרסה קודמת של ההצעה, שהונחה בכנסת ה-24 ולא הגיעה לקריאה ראשונה 12. בכנסת הנוכחית ההצעה מקודמת בשם "תיקון מס' 36". אם אתם רואים מספר תיקון, אחוז רוב או תנאי אחר שלא מופיע כאן, בדקו אותו מול דף ההצעה באתר הכנסת 1.

06האם בבניין חדש חייבים להכין תשתית לעמדות טעינה?

בניגוד לבתים משותפים קיימים, בבניינים חדשים כבר קיימת היום חובה מחייבת. לפי תקנות התכנון והבנייה (התקנת מקומות חניה), בבניין מגורים חדש של שש דירות ומעלה בשתי קומות לפחות, שהבקשה להיתר לבנייתו הוגשה מאז שהתקנות נכנסו לתוקף, במרץ 2023, חובה להתקין תשתית טעינה שכוללת שלושה רכיבים: לוח חשמל ייעודי שמתאים להזנת עמדות טעינה לכל מקומות החניה של הדירות, חיבור חשמל ללוח בגודל של לפחות 3 קילוואט כפול 20% ממספר מקומות החניה, ומובלים (צנרת לכבלים) מהלוח אל כל אחד ממקומות החניה 89.

התקנות פורסמו ברשומות ב-7.9.2022, ותחילתן שישה חודשים מיום הפרסום. הן חלות על בניין שהבקשה להיתר לבנייתו הוגשה ביום התחילה או אחריו, ואינן חלות על מקום חניה שמותקן בו מיתקן חניה מכני 8.

המשמעות המעשית: הלוח מתוכנן לכל החניות והצנרת מגיעה לכל אחת מהן, אבל החיבור לרשת מחושב לפי חמישית מהן, כלומר 600 ואט לכל מקום חניה 7. בבניין עם 40 מקומות חניה החיבור המינימלי הוא 24 קילוואט (חישוב שלנו: 20% מ-40 הם 8 מקומות, כפול 3 קילוואט). התקנות מונות שלושה רכיבים בלבד, ועמדות הטעינה עצמן והכבלים אינם ברשימה. הלוח מוגדר כלוח "המשמש לצריכת חשמל משותפת של דיירים בבניין", שמותקן בשטח המשותף 8.

החובה חלה בשלב הבנייה, על הקבלן 7. אם הבקשה להיתר של הבניין שלכם הוגשה אחרי המועד הזה, כדאי לבדוק מול הקבלן או מול ועד הבית מה הותקן בפועל בחניון, לפני שמזמינים חשמלאי לסיור.

מבקר המדינה מסכם את אותן תקנות כך שלוח החשמל של בניין מגורים חדש צריך לתמוך בטעינה של 20% ממקומות החניה, ושנכון לינואר 2026 התקנות לא עודכנו מעבר לכך 13. בנוסח התקנות עצמו ההפרדה היא זו: הלוח מתאים לכל מקומות החניה, והחיבור לרשת מחושב לפי 20% מהם 8.

07מה קובעים הגורמים הטכניים לגבי בית משותף?

מעבר לשאלת ההסכמה, שני גופים רשמיים קבעו כללים שנוגעים לעמדות בבתים משותפים:

• הנחיות מינהל החשמל דורשות הגנה בפני מתחי יתר לעמדת טעינה שמותקנת בחניון של בית משותף ומיועדת לדיירי הבניין 15.
• לפי אותן הנחיות, ההתקנה נעשית בידי חשמלאי בעל רישיון, ולא פחות מחשמלאי מוסמך, והמערכת נבדקת בידי חשמלאי בודק לפני ההפעלה הראשונה 15.
• כבל של עמדה שניזון מלוח ראשי אחד ועובר בשטח שניזון מלוח ראשי אחר מותקן בהתקנה סמויה, או מסומן באופן ברור כל 10 מטרים לפחות ובשני קצותיו 15.
• רשות החשמל ציינה, בהחלטה על מכירת חשמל מעמדות טעינה, שבשלב זה אין בכוונתה להחיל רגולציה במקומות פרטיים, ובכלל זה בבתים משותפים. היא תבחן בהמשך אם נדרשת רגולציה ייחודית למפעילי עמדות שמוכרים חשמל בבתים משותפים 16.

המונחים עצמם מוסברים במילון מונחי הטעינה.

08איך מתקדמים בפועל, שלב אחר שלב?

1. בדקו את רישום החניה שלכם בנסח טאבו עדכני. אפשר להוציא נסח באופן מקוון דרך שירות הפקת נסח טאבו של רשם המקרקעין באתר gov.il. אם החניה רשומה על שמכם כצמודה, המצב לפי הפסיקה נוח יותר עבורכם 4.
2. אתרו מהו מקור החשמל הזמין: מונה פרטי של הדירה, קו ייעודי קיים, או רק חשמל משותף של הבניין. זה הפרמטר השני שקובע איזה הסדר חל עליכם.
3. שלחו הודעה בכתב לנציגות הבית ולבעלי הדירות, גם אם לפי הפסיקה אתם לא חייבים בהסכמה. באחת ההחלטות נקבע שההודעה צריכה להימסר לפחות 45 ימים לפני ההתקנה ולפרט מיקום, תשתית והשלכות על הרכוש המשותף 4. הודעה כזו גם מקטינה סכסוכים ומשמשת תיעוד אם העניין יגיע למפקח.
4. עבדו רק עם חשמלאי מוסמך בעל רישיון בתוקף. התקנה שלא נעשתה כחוק עלולה לפגוע בבטיחות ובכיסוי הביטוחי של הבית כולו.
5. תעדו הכל: את ההודעה לוועד, את תשובתו אם התקבלה, אישורי חשמלאי ובטיחות, ותמונות של מצב הרכוש המשותף לפני ואחרי ההתקנה.
6. אם שכן או ועד הבית מתנגדים להתקנה, הערכאה המוסמכת לדון בסכסוכים בין בעלי דירות לגבי זכויותיהם וחובותיהם ברכוש המשותף היא המפקח על רישום מקרקעין 6. שם אפשר להגיש תביעה לפי חוק המקרקעין, וכפי שראיתם למעלה, התוצאה תלויה בנסיבות הספציפיות ולא מובטחת מראש לאף צד.